המצב הכלכלי בכל משפחה בא לידי ביטוי, בין היתר, בשגרת חיים שההורים בנו לעצמם. עם הזמן, בעקבות משבר הקורונה קשה יותר להתנהל באותה רמת החיים שאליה היינו רגילים, בעיקר כאשר במשפחות רבות רק אחד מבני הזוג עובד עכשיו והאחר נשאר עם הילדים. גם אם יש לנו חסכונות ותקציב משפחתי המותאם לעתות משבר- הילדים שלנו שומעים, מתבוננים ופוגשים את השיח הכלכלי של המבוגרים בבית.

​

משפטים כמו: "המשמרות בעבודה צומצמו ומחייבים אותי לקחת יום חופש שבועי" , "יש שמועות במשרד שהשנה לא נקבל שי לראש השנה כמו שקיבלנו כל שנה", "יום הגיבוש שתוכנן בעבודה, בוטל", "אין לי חשק לקנות בגדים, ממילא תכף יפטרו אותי..."
שנאמרים בדרך אגב, הם אלו שמייצגים עבור הילדים שלנו את אי הוודאות ואת הדאגה הקיומית שאנו כמבוגרים יודעים (או מנסים) להכיל,  אך הילדים שלנו עדיין לא פיתחו את יכולת ההכלה הזו.

​

הילדים שלנו זקוקים להסברים כדי שירגישו בטוחים בסיטואציה החדשה והלא ברורה שנוצרה. אנו לא יכולים להיות בטוחים שאנו יודעים מה הם באמת מבינים, והמיקוד שלנו צריך להיות על איך שהם מתנהגים ומרגישים בעולם שאולי כבר לא בטוח מבחינה כלכלית כמו קודם.

​

אילו סימנים יהוו עבורנו נורות אדומות?

​

• ילד שנמנע לעשות דברים שהוא אוהב ומצמצם את הביטוי האישי שלו. לעיתים זהו ביטוי לכך שהוא מעוניין לחסוך הוצאה כספית להוריו. ילד כזה יתחמק מלהשתתף בחגיגת יום הולדת של חבר בטענות שונות, יפסיק להיפגש עם חברים לגלידה וכד'.

• ילד שאומר לאחיו הצעירים משפטים מקניטים שקשורים בכסף, למשל: "אין כסף לקנות לך אופניים חדשות, תשכח מזה"

• ילד שמונע מעצמו דברים ומפתח התנהגות כמעט כפייתית כגון מיחזור מוגזם.

 

כמובן שהדוגמאות שלעיל יכולות להיות גם תוצאה של סיבות אחרות ולאו דווקא של דאגה הישרדותית מהמצב הכלכלי בבית, אך אל לנו להתעלם מכך. כהורים שרוצים בטובת ילדינו, מוטלת עלינו האחריות, שימשיכו להתפתח, להרגיש בטוחים בעצמם ושיצליחו לשמור על החברויות שיש להם, על אף התנאים המאתגרים.

​

הרעה במצבן הכלכלי של משפחות רבות נובע היום ממגפת הקורונה, אולם גם בהיעדר המגפה מצב כזה עלול לקרות מסיבות שונות כמו גירושין, פיטורין של אחד ההורים וכד'.
אם כך, כיצד באפשרותנו כהורים, לסייע לילדינו בהתמודדות עם הרעה במצב הכלכלי?

 

1. נצא מנקודת הנחה שהילדים שמים לב לדאגות שלנו סביב הכסף, ובכדי שלא יסיקו מסקנות שגויות, נסביר להם את אשר מתרחש ונוסיף פרשנות מעודדת על המצב המאתגר. לדוגמה: "אכן המצב עכשיו שונה, אמא לא עובדת, אז אנחנו נערכים כרגע מחדש וחושבים מה כדאי לנו לעשות. לאימא יש הרבה מאוד כישורים והיא תמצא עבודה אחרת. בינתיים אנחנו נהנה מהזמן שי לנו יחד ".

2. לא נסתיר ולא נתפתל, נדבר בצורה ישירה ובפשטות. כשנגיד את האמת ונקרא לתופעה בשמה, נצליח לפזר הרבה פחד ודמיון מופרך של הילדים. לדוגמה: "בגלל מיעוט ההזמנות מחו"ל החודש היקף העבודה שלי פחת. מעכשיו אני אבלה פחות שעות בעבודה והמשכורת שלי תצטמצם, אבל אוכל להיות איתכם יותר בבית. אולי סוף סוף אעביר את התמונות למחשב ואוכל לעשות בבית הרבה דברים שתמיד רציתי ולא היה לי זמן...אני מאמין שעם הכישורים שלי אני אמצא עובדה נוספת/ אלמד משהו חדש/אפתח תחביב שתמיד חלמתי להתפנות אליו".

3. נעשה תיאום ציפיות ביננו כהורים, נבין את ההשלכות של שינוי המצב הכלכלי שלנו על היום יום של הילדים . חוגים, בילויים, קניות, דמי כיס- האם צפוי בכל אלו שינוי? מה השינויים שנבחר לעשות? מהי מסגרת התקציב הנוכחית שלנו ואיך אנו בוחרים לחלק אותה כעת? נתווך את זה לילדים ואולי אפילו נשתף אותם בחלק מההחלטות והבחירות החדשות. חשוב שיהיה להם ברור מה הם כן יכולים לעשות במצב הנוכחי, הם ירגישו צורך באישור מחודש שלנו לגבי פעולות שהיו רגילים אליהן, כמו רכישת מתנת יום הולדת לחבר וכד'. ככל שהמצב החדש יהיה יותר בהיר להם הם יצליחו לפעול בתוכו בביטחון וברוגע.

 

המצב הכלכלי שלנו בימים אלו מושפע מאוד מנסיבות חיצוניות. בואו נהיה אנחנו הורים שמשפיעים על התובנות שהילדים שלנו מסיקים אודות המצב הלא פשוט הזה שכולנו בכל גיל, חלק ממנו. הדרך שבה ננהג מול ילדינו היום יכולה להיות למידה חיובית ומשמעותית עבורם וחשוב שנבין, נתייחס לזה כך ונצא מחוזקים.