ביקורת בונה-הורסת

מי לא מכיר ביקורת מהי?


לא פעם אנחנו מנחמים את עצמנו ואומרים:  זו ביקורת בונה שנועדה לשפר ולעשות טוב" , כאילו המילה "בונה"  אמורה להרגיע את הבטן המתהפכת ואת העלבון שהביקורת מעוררת במי שנתון לה.

 

בחברה שאני מגיעה ממנה ( נולדתי וחונכתי בילדותי בברה"מ) לימודו אותי שזו הדרך לשיפור עצמי. לתת ביקורת היה הביטוי הבולט להיותך אדם חושב, בעל דעת וניסיון חיים. להתייחס לילד שלך מתוך רצון לעזור לו זה קודם כל להצביע במה הוא יכול להיות טוב יותר (מה שעשית-אינו מספק לרוב) ושאחרים יחמיאו.

 

ביקורת עצמית-אותו קול פנימי הקיים בתוכי שאינו מסופק, אינו מרוצה: "זה הכל? הרי את מסוגלת ליותר. למה הכל לאט אצלך? לא חבל על הזמן?! "

הלקאה עצמית מתחפשת לשם יפה "ביקורת עצמית" כי הרי זה חלק ממודעות אישית ורצון מתמיד לשיפור אבל בפועל –זה משיג תוצאה הפוכה-הביקורת מרפה ידיים, מקטינה ומשתקת.

יש מי שגיד: "רגע! הביקורת מסמנת לך איפה את למול המטרה שלך היא מצביעה מה ואיך כדאי לעשות אחרת, היא גם דוחפת אותנו קדימה, למיצוי הפוטנציאל שלנו."
ראית בן אדם שרוחו היה מרומם אחרי מנה של ביקורת בונה? אני לא.

 

אז מה יש לנו במקום?


איך נגיע לשיפור עצמי בחיינו בלי לבקר את עצמנו?


התשובה טמונה בשלשת האמצעים הבאים:

 

  1. נכיר את החוזקות שלנו. נתייחס לעצמנו בחמלה ונכיל את כל הצדדים שבנו. נכיר בעובדה שהקול הביקורתי הפנימי שלנו הוא רק חלק אחד מאתנו. לצד קול פנימי ביקורתי יש עוד מקום לכל האישיות שלנו עם היכולות והחוזקות שלנו.

  2. נכיר בפחד שלנו בפני כשלון –הקול הפנימי הביקורתי לעתים משתק אותנו ומונע מאיתנו לנקוט בפעולה. ראיית הטוב בעצמנו תמקד אותנו באנרגיות חיוביות של עשייה. אותה חמלה עשויה לשחרר אותנו מהפחד להיכשל ולהרחיב את היכולות שלנו להיות בדיאלוג עם הסביבה ועם עצמנו.

  3. נגדיר מטרה ברורה ונפרוס את הדרך אליה - התקדמות טמונה בעשייה למען תוצאה מסוימת. כשיש חיבור פנימי למטרה אותה נרצה להשיג אנו מוכנים בדר"כ להתאמץ  עבור משהו שמאוד משמעותי עבורנו. המאמץ הזה רצוי שיהיה מתוכנן . תכנית פעולה אשר מאתגרת אותנו במידה ( ולא מתסכלת) תשמור על המוטיבציה הפנימית שלנו לעבוד ולהתקדם ואפילו להנות מהדרך.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now